החלטה בתיק בש"א 4457/10

           בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בת.א. 165885/09 (שלום - תל אביב) עם ת.א. 10596/08 (שלום - ירושלים), כך ששני ההליכים ידונו במאוחד בבית משפט השלום בירושלים.

1.        המבקשת הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות חשמל. המשיבה 1 הינה חברה קבלנית העוסקת בביצוע פרויקטים לבנייה. ביום 3.5.2006 התקשרו השתיים בהסכם לביצוע עבודות חשמל בפרויקט משטרת מחוז ש"י במעלה אדומים (להלן - הפרויקט). המשיבה 2 הינה מזמין העבודה עימו התקשרה המשיבה 1 לצורך בניית הפרויקט, ואילו המשיבה 3 הינה חברת פיקוח אותה שכרה המשיבה 2 לצורך מעקב אחר התקדמות העבודות בפרויקט, לרבות עבודותיה של המבקשת.

2.        ביום 17.1.2008 הגישה המבקשת את תביעתה נגד המשיבה 1 בבית משפט השלום בירושלים (ת.א. 10596/08, להלן - ההליך הראשון). על-פי כתב התביעה, הפרה המשיבה 1 את הסכם ההתקשרות עם המבקשת, עת סירבה לשלם לה סכום כולל של 552,349 ש"ח עבור עבודות חשמל שביצעה, לטענתה,  במהלך סוף שנת 2007.

3.        עניינו של ההליך השני המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 165885/09, להלן - ההליך השני) הינו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה 4, חברה העוסקת באספקת שירותים ומוצרים בתחום תשתיות לתקשורת, נגד המבקשת. על פי ההסכם בין השתיים הזמינה המבקשת מערכות מתח נמוך מהמשיבה 4, כאשר האחרונה הסכימה בשלב מסוים של ההתקשרות להמציא לידי המבקשת ערבות בנקאית. בבסיס תביעתה של המשיבה 4 עומדת טענתה כי המבקשת חילטה את הערבות הבנקאית שלא כדין ומשיקולים זרים. ביום 1.3.2010 החליט בית משפט השלום בתל-אביב (השופט י' דלוגין) להיעתר לבקשת המבקשת להגיש כתב הגנה, אולם הגביל את הרשות לשתי טענות הגנה בלבד שעניינן בשאלת האיחור בלוחות הזמנים לביצוע ההסכם וכן בשאלת קיומה של כפיה חוזית. כמו-כן, התנה בית המשפט את מתן הרשות להתגונן בהתחייבות המבקשת להפקיד את מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט. לאחר שנעשה כן, הועבר התיק לדיון במסגרת סדר דין מהיר וישיבת קדם משפט נקבעה ליום 30.6.2010.

4.        להשלמת השתלשלות הדברים, יצוין כי עובר לבקשתה זו פתחה המבקשת במספר הליכים נוספים, שתכליתם המשותפת היתה איחוד הדיון המבוקש בבקשה שלפניי. תחילה, פנתה המבקשת ביום 18.6.2009 אל בית משפט השלום בתל-אביב בבקשה להעברת מקום דיון בטענה של חוסר סמכות מקומית. בקשתה זו נדחתה, וכך גם בקשתה לעיון חוזר בעניין זה. בהמשך, ולאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן, פנתה המבקשת - הפעם - אל בית משפט השלום בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ') בבקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספתן של שלוש נתבעות, הן המשיבות 2-4 בהליך שלפניי. ביום 11.11.2009 דחה בית משפט השלום בירושלים את צירופה של המשיבה 4 בנימוק כי מדובר בעילות תביעה שונות וכי "מעמדה של המשיבה 4 שונה לחלוטין, והיא שימשה כקבלן משנה של התובעת עצמה". עם זאת, ביום 31.1.2010 התיר בית משפט השלום בירושלים את צירופן של המשיבות 3-2 כנתבעות בהליך הראשון. כן התיר בית המשפט את עדכון עילות התביעה ואת תיקון סכומה לכדי 1,828,729 ש"ח. 

5.        לשיטת המבקשת, מן הדין להיעתר לבקשתה שכן שני ההליכים עוסקים במערכת עובדתית ומשפטית אחת. כן נטען, כי הימנעות מאיחוד התיקים תחייב את המבקשת לזמן את מנהלי המשיבות 1 ו-3 כעדים מטעמה במסגרת ההליך השני, בעוד היא מנהלת נגדם תביעה במסגרת ההליך הראשון. על כך הוסיפה המבקשת וטענה כי ניהול שני ההליכים בנפרד עלול להביא למתן הכרעות סותרות, לשמיעה כפולה של עדים ולבזוז מיותר מזמנו של בית המשפט.

6.        המשיבה 4 מתנגדת לבקשת איחוד הדיון. לדידה, הבקשה נגועה בחוסר תום לב וכל תכליתה היא עיכוב ההליכים המתנהלים בבית משפט השלום בתל-אביב. כן טוענת המשיבה 4, כי תביעתה שונה לחלוטין מהתביעה שמנהלת המבקשת בהליך הראשון, שכן בעוד שתביעתה עוסקת בחוקיות מימוש הערבות הבנקאית הרי שתביעת המבקשת עוסקת בהפרת ההסכם בינה לבין המשיבה 1. המשיבה 4 מוסיפה וטוענת כי איחוד הדיון יביא לסרבול ויפגע ביעילות הדיון, שכן ההליכים מצויים על פני נקודות זמן שונות מבחינת שלבי המשפט. לבסוף, מבקשת המשיבה 4 להיבנות מקביעת בית משפט השלום בירושלים היוצרת, לשיטתה, השתק פלוגתא בשאלת שונות עילות התביעה. יוער, כי המשיבות 2 ו-3 הודיעו שהן מותירות את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבה 1 לא הגישה עמדתה כלל.

7.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, וכן בחומר שצורף להן, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות. ראשית, יש לתת את הדעת לכך שהמשיבה 4 כלל אינה צד לתביעה אותה הגישה המבקשת וכי בקשת הצרוף שהוגשה מטעמה נדחתה על ידי בית משפט השלום בירושלים. כשם שקבע בית משפט השלום בירושלים, סבורה גם אני ששני ההליכים שהוצגו לפניי עוסקים בעילות תביעה שונות: הראשונה - בהפרת הסכם בין המבקשת לבין המשיבה 1, כאשר המבקשת משמשת כקבלן משנה לביצוע עבודות חשמל; והשניה - בחוקיות מימוש הערבות שהעניקה המשיבה 4 לידי המבקשת, בהיות המשיבה 4 קבלנית משנה של המבקשת לאספקת מערכות מתח נמוך. שנית, ההליכים המתוארים מצויים בשלבים שונים ומוסדרים באופן שונה מבחינת סדרי הדין. איחוד הדיון בהליכים הללו - כאשר האחד מנוהל על ידי הוראות סדר הדין הרגיל והוא מצוי בשלב הגשת כתבי טענות ואילו השני על ידי הוראות סדר דין מהיר לאחר שניתנה בקשת רשות להתגונן - עלול לסרבל את הדיון ולגרום להתמשכותו מעבר לדרוש, תחת שיביא לייעולו. בהקשר זה, אף נראה כי לאור דחיית בית משפט השלום בתל-אביב את טענת המבקשת בדבר היעדר סמכות מקומית, ובשים לב לדחיית בקשת הצירוף כמבואר לעיל, מן הראוי להותיר את המצב על כנו ולאפשר לערכאות הדיוניות להתקדם בניהול ההליכים שלפניהן - הליכים שהמאוחר שבהם נפתח כבר לפני למעלה משנה (ראו, בין היתר בש"א 9784/07 חב' נופית יזום והשקעות בע"מ נ' חב' סוללת בונה פיתוח וכבישים בע"מ (לא פורסם, 23.12.2007)). יתרה מכך; לא מצאתי כי יש ממש בניסיונה של המבקשת להציג את בירור שאלת האיחור בהשלמת מסירת מערכות המתח הנמוך כתרחיש אשר במסגרתו עלולות להתקבל הכרעות סותרות.

           אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה 4 שכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ט' באב התש"ע (20.7.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: